שטרן נ' סטודיו סי בע"מ

פסק דין

זכאות צרכן לבטל התקשרות עם מכון ספורט; זכאות מכון ספורט להוסיף ולגבות תשלום לאחר ביטול ההתקשרות על-ידי הצרכן ושאלת זכאותו של מכון ספורט לגבות דמי ביטול – אלו הן הסוגיות העומדת במוקד התביעה שלפניי.

הצדדים ועיקרי טענותיהם:

ביום 25.1.2013 נרשמה התובעת למכון הספורט המנוהל על ידי הנתבעת בגבעת שמואל לתקופה של 15 חודשים. היא נשאה בעלות דמי הרשמה (ועלות קורס בסיסי) ע"ס 199 ₪ וכן בתשלום סך של 3,735 ₪ עבור כל תקופת ההסכם, סכום שהיה עליה לשלם לנתבעת ב – 15 תשלומים עוקבים ושווים ע"ס 249 ₪ כל אחד. ההתקשרות בין הצדדים הוסדרה בהסכם בכתב (להלן – "ההסכם").

בחודש אפריל 2013 זכתה התובעת לקידום במקום עבודתה, היא נאלצה להעתיק את מגוריה לירושלים והודיעה לנתבעת על ביטול העסקה, מתוך כוונה שהנתבעת תפסיק לגבות את התשלום השוטף.

הנתבעת הודיעה לתובעת שנסיבות העניין אינן מקימות עילה לביטול ההתקשרות, כך בשים לב להוראותיו של ההסכם, והעמידה לתובעת ארבע חלופות, לבחירתה: (א) העברת יתרת המנוי לקרובת משפחה מדרגה ראשונה; (ב) המרת יתרת המנוי למפגשי דיאטה אישיים; (ג) מכירת יתרת המנוי ללקוחה חדשה (או לשתי לקוחות שונות); (ד) קיצור המנוי לתקופה של 9 חודשים וקבלת החזר כספי יחסי.

הנתבעת הדגישה שלרשת המכונים המנוהלת על ידה ישנם שני סניפים באזור ירושלים, התובעת רשאית להוסיף ולהתאמן שם ולמעשה היא אינה נדרשת לבטל את ההסכם. כמו כן, הוצעה לתובעת פשרה, במסגרתה היא תידרש לשאת בתשלום עבור החודשים הספורים בהם היא התאמנה, אולם זאת בהתאם לתעריף מחירון הרשת – סך של 299 ₪ לחודש (במקום סך של 249 ₪ לחודש).

דיון והכרעה:

התובעת טוענת שהעסקה שנקשרה בין הצדדים היא "עסקה מתמשכת", כאמור בהוראת סעיף 13ג(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן – "חוק הגנת הצרכן"), המזכה אותה בביטול העסקה טרם שהסתיימה תקופת ההתקשרות, בעוד שהנתבעת טוענת שעסקינן ב"עסקה לתקופה קצובה", כאמור בהוראת סעיף 13א(א) לחוק הגנת הצרכן, שאינה מזכה את התובעת בביטול העסקה.

"עסקה מתמשכת" מוגדרת כדלקמן: "עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז" (סעיף 13ג(א) לחוק הגנת הצרכן).

מיום 25.3.1992

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 153 (ה"ח 2104)

הוספת סעיף 41ב

התובעת רכשה מהנתבעת שירותים לתקופה בת 15 חודשים. מדובר, מחד גיסא, בתקופה מוגדרת ("מסוימת", בלשון הוראת סעיף 13א(א)(1) לחוק הגנת הצרכן), וברכישה של שירותים "באופן מתמשך", מאידך גיסא.

קו הגבול בין רכישה של שירותים "באופן מתמשך" לרכישה שלא ניתן להגדירה כרכישה "באופן מתמשך" אינו ברור. אולם ענייננו אינו מהווה מקרה גבול. לא מדובר במספר מצומצם של חודשים ותקופה של 15 חודשים מהווה פרק זמן ניכר.

העסקה בענייננו הינה "עסקה מתמשכת", כל זאת "בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה" (ראו הגדרת הביטוי "עסקה מתמשכת" בסעיף 13ג(א) לחוק הגנת הצרכן).

עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת חייב לגלות לו, טרם ההתקשרות, פרטים כדלקמן:

"(1)זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת ודרכי ביטולה, לרבות זכותו כאמור לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה, וכן הצורך במסירת פרט מזהה לשם ביטול בהתאם להוראות סעיף 13ד(ב);

(2)בעסקה לתקופה קצובה – את משך העסקה ומועד סיומה;